בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' קיקוב ואח'

החלטה

המבקשים נתבעים ע"י הבנק התובע [להלן: "הבנק"] בתביעה "בסדר דין מקוצר", בגין יתרות חוב שהצטברו בחשבונם.

המבקש מס' 2 בתצהירו התומך בבקשת הרשות להתגונן בשמו ובשם המבקשת מס' 1 [להלן: "המבקש"], טוען כי יש לדחות את התביעה מהטענה כי אינה נסמכת על "ראשית ראיה".

לכתב התביעה צורפו הסכמים על פיהם נוהל החשבון נשוא תביעה זו של המבקשים אצל התובע ודפי חשבון המראים את יתרת החוב בחשבון הנ"ל.

מסמכים אלא די בהם כדי לעמוד בתנאי בדבר "ראשית ראיה" כנדרש בתקנה 203 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. [ראה:ע"א 236/64 חברת "ארדה" בע"מ נ' כץ, פ"ד יח 3(518,522) ע"א 65/49 פריזלר נ' וויס, פ"ד ה' 878, 893, גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מה' 7 עמוד 380.]

המסמכים אותם הציג הבנק קרי: נספחים 1' עד 9' כולל, מקיימים את דרישת סעיף 36 לפקודת הראיות, (נוסח חדש), תשל"א-1971, לעניין "רשומה מוסדית", אוסיף עוד כי לעניין זה כבר נקבע כי שלב זה של ההליך גם אם המסמכים לא היו עומדים בדרישת הסעיף האמור לא היה בכך כדי למנוע קבלתם כ"ראשית ראיה". [ ע"א 424/86 נאות מרינה בת ים בע"מ ואח' נ. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, פד"י מג (2) עמ' 355; ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ ואח' נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פד"י מה3 עמ' 188].

בשלב בקשת הרשות להתגונן דן בית המשפט ובודק על פי תצהירו של המבקש אם יש לו במה להתגונן, או שמה מבקש הוא רק לדחות את הקץ ולהשהות מתן פסק דין נגדו. הדגש בשלב זה הוא עדיין על ההגנה ולא על התביעה, על כן בבקשת רשות להתגונן אין להסתפק באמירות כלליות וסתמיות של המבקש כי אינו חייב דבר, עליו להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו. [זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מה' 7 פיסקה 527 עמ' 665 טקסט לה"ש 56 ].

בתצהירו של המבקש התומך בבקשת הרשות להתגונן לא נמצא כל פירוט למעט הכחשות כלליות, אשר אינן מאפשרות לבית המשפט להסיק מסקנות באשר לקו הגנתו.

לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.

המבקשים ישאו בהוצאות הבקשה, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום של 1,000₪ בצרוף ריבית והצמדה כדין.

הבנק יהיה זכאי לפסק דין על טופס מתאים שיוגש.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ב, 01 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: